א. הגרעין המצרי-טנג'יראי

אנחנו, החלק המפא"יי של הגרעין, נשארנו בקיבוץ העמק ובהמשך התגייסנו לנח"ל, במחזור הראשון אחרי פירוק הפלמ"ח . היינו כ­ 60 חברים . התפלגות הגרעין לא הייתה לפי ערי מוצא, אלא קבוצות­גיל . הבוגרים יותר, אלה שהנהיגו את התנועה לפנינו, היו החלק השמאלי יותר . חברים רבים הלכו על­פי זה . את הקבוצה הצעירה, אני הנהגתי . מחלקת נח"ל עשינו בקיבוץ העמק . שם היו צעירים שהגיעו עם עליית­הנוער ממצרים . הם התחברו אלינו . התאחדנו גם עם קבוצה של צעירים מטנג'יר שהיו בהכשרה בקיבוץ בצפון . מנהיגיהם היו מהמשפחות העשירות של יהדות טנג'יר . יחד מנינו כ­ 100 חברים . אני זוכר שקיבוץ מעיין עלו יומיים לפנינו על הקרקע, אבל שם היו רק חברים בודדים, ואילו אנחנו היינו קבוצה גדולה . עלינו על הקרקע באוגוסט 1951 . חבורת החלוץ התגוררה בקיבוץ חורש השכן . היא עיבדה את הקרקע שקיבלנו והחלה לבנות את הצריפים והפחונים ביישוב . קיבוץ כרמלית התקדם יפה מבחינה כלכלית, הבעיות התחילו על רקע אידיאולוגי . היו לנו שתי אסכולות­ האחת, זו שהייתי חלק ממנה, בחרה אמנם לחיות בקיבוץ אבל טענה, עם זאת, כי דרושה לנו רמת­חיים מעבר למה שמקבל פועל בעיר . קבוצה...  To the book