י. הבידול בין קיבוצים ובתוכם

הפיננסית אלא גם בסיבוך קיבוציהן . בנסיבות חדשות אלה, לא יכלו עוד בעלי התפקידים בתנועות, ולעתים אף לא ניסו, להתערב בהחלטות הקיבוצים באשר להסדריהם הפנימיים . הבידול בין הקיבוצים התחזק גם משום שההסדרים הישנים נראו עתה מיושנים, ואילו ביחס להסדרים החדשים ­ טרם הוברר אם הם "עובדים" או לא, ואם הגרסה של קיבוץ פלוני עדיפה על זו של אלמוני . מקצת ההסדרים החדשים נותרו שנויים במחלוקת, וגם בכך היה כדי לעודד בידול . כל זאת, אף שמגמות השינוי היו משותפות לרוב הקיבוצים, ואלה נטו לאמץ הסדרים של שכניהם . נכון לשנת ,1999 רק מקצת השינויים אומצו בסופו של דבר על­ידי כל הקיבוצים, או רובם המכריע : מעבר ללינה משפחתית, איחוד אזורי בין מערכות חינוך של קיבוצים יחידים, מעבר לתקציב מקיף, עידוד עבודת­חוץ, מכירת שירותים מחוץ לקיבוץ והסדרי פנסיה לחברים . לבד ממהותו של כל שינוי, נבדלו הקיבוצים בקצב החלת השינויים, במידת מהפכנותם, במידת הפגיעה במגזר זה או אחר באוכלוסיית הקיבוץ ובמידה שבה נעשו על­פי תכנון והחלטה ) לעומת שינויים "מלמטה" ( . בתחילת התהליך, נבעו ההבדלים ממצבו המיוחד של כל קיבוץ, ומנטיותיו . קיבוץ במשבר כלכלי ו...  To the book