ד. ההקשר הקיבוצי-האזורי - עד תחילת שנות התשעים

מחדש ב­ ,1957 חבריו הוותיקים צעירים יותר מוותיקי הקיבוצים השכנים . גם התבססותו החברתית והמשקית של הקיבוץ התאחרה בשל כך ולמעשה, היה כרמלית ל"בן הדוד העני" באזור . רק אחרי אמצע שנות השבעים זכה להתבסס כלכלית, תודות למפעל "פלסטיקה בכרמל" . על אף חולשתו, היה הרכב ענפיו החקלאיים של כרמלית דומה לזה של הקיבוצים השכנים : פרדס, שלחין, כותנה, פלחה, לול ורפת . את השירותים המקצועיים קיבל באותם מפעלים אזוריים, את השירותים המוניציפליים ­ באותה מועצה­אזורית, ואת ההלוואות להון חוזר ­ באותו ארגון­קניות אזורי . חברי כרמלית שלחו פעילים למועצה, לארגון האזורי ולמפעלים הקשורים בו, ויצרו קשרים חברתיים בקיבוצי הסביבה . ילדיהם למדו בבית­הספר האזורי כמו כל ילדי האזור . בסך­הכל כרמלית הייתה חלק מן האזור והרוחות שנשבו בו השפיעו גם עליה . כבר מן ההתחלה, קיימו אנשי כרמלית יחסי קירבה עם קיבוץ חורש ויריבות עם קיבוץ מעיין . בהמשך, זכרו ותיקי כרמלית כי בשנים הקשות עזרו להם אנשי חורש להפעיל את ענפי הקיבוץ, וכי גם היחסים החברתיים בין שני הקיבוצים היו טובים, על אף הבדלי הרקע התרבותי . הם גם זכרו את חברי מעיין לועגים ל"מעבר...  To the book