ב. ההקשר הכפרי והחקלאי

הקואופרטיבי­שיתופי שאפיין את מרבית העסקים במגזר הכפרי, הקשה על קבלת החלטות מהירה, הכביד על פיטורי עובדים, וקל וחומר שמנע פיטורי חברים . בשל כל אלה נפלה יכולת ההסתגלות של המגזר הכפרי מזו של מפעלי ההסתדרות, לדוגמה, שפיטורי עובדים והחלפת בעלות החזירו אותם לרווחיות כלכלית . בעקבות צעדי החירום קרסו בשנים 86 / 1985 רוב ארגוני הקניות של המושבים . כשנתיים לאחר מכן, ב­ 88 / ,1987 אירעה התמוטטות דרמטית גם במקצת הארגונים האזוריים של הקיבוצים : ארגוני קניות ומערכות של מפעלים אזוריים . גם המערכת האזורית של קיבוץ כרמלית קרסה, ומאחר שמצבו הכלכלי היה טוב בבסיסו, שילם הקיבוץ את חלקו בהפסדי האזור . זמן קצר לאחר הקריסה, משנת 1989 ואילך, החלה העלייה הגדולה ממדינות חבר­העמים, ובעקבותיה גבר הביקוש לאדמות, להרחבת תשתיות, לבנייה למגורים ולתעשייה . בשל הוויתור, במידה רבה, על פיזור האוכלוסייה, היה הביקוש ער במיוחד באזורי המרכז ורצועת החוף, וכן בפריפריה הקרובה, שבה ממוקם קיבוץ כרמלית . במקביל, התגבשה בממסד כוונה לנצל ניצול מרבי את התשתיות הקיימות, ובכללן אלה של היישובים הכפריים, בעיקר קיבוצים ומושבים . היה ידוע ...  To the book