"בזכותך הבן שלי נעשה בן אדם"

העיר תל אביב, ב ‑ ,1905 ברחוב הנושא היום את שמה, רחוב הגימנסיה הרצליה, ביפו . ביתה המיתולוגי עמד על תלו כבר ב ‑ ,1911 לפני שבתיה הראשונים של תל אביב נבנו כהלכה . שנים רבות היא היתה המרכז הפוליטי, התרבותי, ובוודאי החינוכי של העיר . הגימנסיה הוציאה מבין כתליה אנשים שתפסו מקום של כבוד בהיסטוריה של טרום ‑ המדינה וראשיתה . היא היוותה גם עוגן ליהודים בגולה, ששלחו את ילדיהם ללמוד בה על מנת שיכשירו את עצמם ואולי גם יעשו חיל, והמשפחה תוכל לבוא בעקבותיהם . לא אחד ולא שניים מתושבי תל אביב של אז התפרנסו מכספים שהגיעו מחוץ לארץ כדי לארח תלמידים של גימנסיה "הרצליה" . לאורך ההיסטוריה עברה הגימנסיה עליות ומורדות . אני הגעתי לתפר שבו מערכת החינוך הממלכתית מצאה את עצמה בהתנגשות עם בית ספר פרטי לכאורה . דומני שתרומתי הגדולה ביותר היתה בכך שמעבר להישגי הגימנסיה כבית ספר מוביל בעיר, היא הפכה להיות מוסד מקובל בממסד העירוני והממלכתי . כל שנותי הקפדתי לטעת בתלמידים, כי להיותם בוגרי הגימנסיה העברית "הרצליה" ‑ שלעתים כיניתי אותה "ה ‑ הרצליה" ‑ יש משמעות ערכית מן המדרגה הראשונה . ומעבר להגשמת החלום שלי "להיות מו...  To the book