חלוציות בנבטים

אחרי זמן קצר קיבלה הטייסת אישור לכשירותה המבצעית, והשתתפה בפעילות מבצעית ככל שנדרשה לכך . יום בואי לנבטים היה יום של "עלייה על הקרקע" . היה זה אתגר חלוצי אמיתי, בנייה של בסיס יש מאין, הקמת מסלולים, מצבורי תחמושת ומבני ציבור, כמו מועדון וחדר אוכל, עיצוב נוהלי עבודה, והעיקר ‑ גיבוש צוות . היתה זו גם הזדמנות לתכנן הכול, מגדול עד קטן . תנאי החיים היו קשים, בניגוד למקובל בחיל האוויר, עם אבק הלס, סופות החול והשיטפונות בחורף . בחורף הראשון אף נותקנו מהכביש הראשי לערד למשך יומיים ; מי הגשמים יצרו אגם גדול . אבישי ברקמן, מפקד טייסת מנהלה, הציב שלט : "אגם נבטים, הדיג אסור" . הצורך לטפל במשפחות שהתגוררו בשיכון אילץ אותנו להתמודד עם סוגיות אזרחיות כמו מציאת פתרונות לגני ילדים ובתי ספר, ועבודה לבנות זוג שרצו לעבוד מחוץ לבסיס . המשימות הללו התאימו לי מאוד, משום שמאז ומעולם התעניינתי בחייהם של בני אדם יותר מאשר בסוגיות טכנולוגיות . ראיתי לעצמי חובה נעימה לפתח מערכת יחסים עם היישובים בסביבה, עם העיר ערד והעומד בראשה, בייגה שוחט, שהפך לחברי, ועם דימונה בראשות אלי הללי . יחסים מיוחדים פיתחתי עם השכנים ה...  To the book