מלודז' לחולדה

למסע היכרות . לקראת הנסיעה ביקשתי מבן עמי ארליך, עוזרי הנאמן לענייני חו"ל, שיברר לי פרטים על גורל משפחתי באמצעות שגרירות פולין בישראל ועיריית לודז', וייעזר גם בגורמים דוגמת "יד ושם" . את מה שאחי, שי, ואני לא עשינו, עשה עמרי, בנו הבכור של אחי . במסגרת עבודת שורשים לבר המצווה הנהוגה בבתי ספר בישראל, הוא הספיק לראיין את אמא ולשמוע ולו מעט על הבית שבו נולדה ברחוב דלוגה 18 . התגברתי על ההסתייגות של הורי ‑ שכבר לא היו בין החיים ‑ וניצלתי את הביקור בלודז' לחפש את שורשיהם ‑ שורשי . הזמנתי את בני הצעיר, גד, שעבד באותם ימים בגרמניה, להצטרף אלי . גילינו ששמו של רחוב דלוגה שונה פעמים אחדות, מה שהִקשה את איתורו . אמא סיפרה, שמאחורי ביתה היה גן פרי ובית כנסת "אוהל יעקב" . מצאנו את הבית עצמו ‑ בית דירות גדול ממדים ומוזנח מאוד ‑ אבל אין זכר לגן הפרי ולבית הכנסת . בעודנו עומדים במקום ראינו גבר לבוש בהידור, שגם הוא מסתכל סביבו כמו מחפש משהו . הוא סיפר שבא מבלגיה להשתתף בכנס, וניצל את ההזדמנות לחפש את בית הכנסת שבו נערך טקס בר המצווה שלו, "אוהל יעקב" . כמונו התאכזב, אך לא הופתע לגלות שלא נותר לו זכר . לד...  To the book