אופטימלי אבל לא אידיאלי ‑ מתווה הגז כמודל החדש לקבלת החלטות בישראל

נציגי השמאל האופוזיציוני . לדבר על הלאמה ועל כלכלה סוציאליסטית, ושאר סיסמאות קמפיין . נשאלתי לפני הדיון אם אני מתכנן לדבר . אמרתי שבכוונתי לשאול את ראש הממשלה שאלה, אבל מובן שאעשה זאת בעדינות, כחבר בקואליציה . "חברי הקואליציה לא אמורים לשאול שאלות", ניסו להניא אותי . "זה ממילא דיון של האופוזיציה" . יהיה בסדר, התחמקתי מהניסיון להוציא ממני התחייבות שלא אציג שאלה אמיתית . הדיון התנהל כמצופה : מצד אחד הסברים על חשיבותו הכלכלית והביטחונית של המתווה, ומצד שני התפרצויות לדיון של חברי אופוזיציה ושל חברי כנסת מהליכוד . לאחר כשעה של דיון, הגיע תורי לשאול את ראש הממשלה שאלה : מדוע הגענו ברגע האחרון למצב שבו החלופות שעמדו בפנינו היו כל כך מוגבלות . למה שנתיים קודם משרד האנרגיה לא טיפל בכל הסוגיות האלה ? ומה צריך לעשות כדי שזה לא יקרה שוב ? נתניהו השיב : "יש כאן שורה של דברים . היה בהחלט לחץ ציבורי לעשות שינויים במתווה, וזה לקח זמן . התהליכים בדמוקרטיה מורכבים ויש גם חוקים . . . התהליך הזה לווה בהרבה שלבים . שלב אחד היה ועדה, לדעתי חשובה מאוד, אבל חסרת תקדים במובן מסוים . . . זה לא פשוט לעשות דבר כ...  To the book