אמון

לכחול לבן על פני הליכוד . בעשירון 7 התוצאה היא כמעט תיקו . ובעשירון ,4 5 ו ‑ 6 נרשם יתרון מובהק לליכוד . בעשירונים התחתונים ההצבעה הבולטת היא למפלגות הסקטוריאליות, הערבים והחרדים . כלומר, השכבות המבוססות כלכלית חושבות שהכיוון הכלכלי של המדינה אינו טוב, ואילו השכבות החלשות יותר דווקא מרוצות מהמצב . בחלוף חצי שנה הפצתי בעצמי לכמה מאות חברי כנסת בעבר ובהווה וליועצים פרלמנטרים מהכנסת ה ‑ 20 שאלון ובו שאלות שונות על תפיסת תפקידו של חבר הכנסת . אחת השאלות נוסחה כך : "בשביל מי חבר הכנסת עובד ? " רוב המשיבים ( % 43 ) ענו "בשביל ציבור מצביעיו" ורק לאחר מכן "עבור הציבור כולו" . כאן טמון אחד משורשי בעיית האמון במציאות הפוליטית הישראלית . בחברה שבטית, המיוצגת על ידי ריבוי מפלגות סקטוריאליות, עדתיות ומגזריות, התפיסה שעל פיה חיפוש הטוב המשותף הוא משני לייצוג המגזר שבשמו נשלח הנציג לכנסת, גורמת בהכרח לכך שהאזרח יאמין רק לקבוצת הדומים לו . כל מי שמכיר את הפוליטיקה המקומית ברשויות הערביות ראה זאת מקרוב . לעתים חצי יישוב לא משלם ארנונה רק משום שנציג המשפחה היריבה הוא שנבחר לראשות המועצה . הקִרבה המשפחתי...  To the book