צלמנייה בלשכה

כי ממסך הסלולרי נשקף מראה לא ברור ; אלה בוודאי לא היו פניו של אשל . כשהבחין אשל שהאוזר מביט בו, התעשת ומיהר לדחוף בחזרה את הסלולרי לכיסו . האוזר לא הרהר בכך פעם נוספת ושכח מהסיפור . עד שהגיע הנדל עם הפרטים החדשים והפיל לו את האסימון . "אתה יודע מה, עכשיו כשאתה מספר לי עליו, אני נזכר שגם לי היה סיפור איתו פעם", אמר האוזר להנדל . "רק שלא הבנתי מה אני רואה, חשבתי שזו טעות . רק עכשיו אני מבין : הוא פשוט צילם את הבחורה מתחת לחצאית, בזווית אלכסונית . זה לא ייאמן . מה עושים עם זה ? " כעבור חצי יממה היו השניים אצל לוקר, מקווים שייתן להם את העצה הנכונה . לוקר מיאן להאמין להם . "מנוולים", אמר, "באתם אלי והנחתם לי כאן על השולחן לבנת חבלה" . נראה שהוא, בניגוד אליהם, הבין מיד את גודל הצרה . הוא ידע עד כמה מחובר אשל לראש הממשלה, ובעיקר לגברת, ועד כמה כל תלונה נגדו עלולה לחזור כבומרנג . "מה עושים ? " שאל האוזר . "אולי ניכנס לביבי ונספר לו", הציע הנדל . לוקר נפנף אותם בנחרצות : "צריך לדווח על זה מיד לרשויות המתאימות . לא צריך לדווח לראש הממשלה . למה שנכשיל אותו ? זה עניין לטיפול מקצועי, של הנציבות או ...  To the book