פרק שביעי: לבנון, פעם שנייה לבנון

ההליכה בטופוגרפיה קשה עם משקל כבד ‑ הם נדרשו לקחת איתם על הגב את התחמושת והמזון, בשל החשש ממטענים ‑ מהגבול אל הכפרים שבעומק לבנון . יש לכך משמעויות מבצעיות מרחיקות לכת . חיילים שמגיעים באפיסת כוחות אל יעדי הקרבות אינם יכולים להילחם כשורה . בסקר ניכרו היטב תוצאות הכושר הלקוי של החיילים . כך, יותר ממחצית מהם דיווחו כי התקשו לשמור על ערנות או לסייע בחילוץ ובנשיאת פצועים . יותר משליש ( ! ) דיווחו כי התקשו בהסתערות . אלו הם נתונים נוראיים, שמהווים תמרור אזהרה גדול על כשירותו של צה"ל בשעת מלחמה . "רמת הכושר הקרבי לא התאימה למשימות", דיווח למשל חייל מפלוגה מבצעית בגדוד 931 . "ההליכה עם המשקלים היתה קשה, הגעתי ליעד שחוק ועייף" . מפקד פלוגה מגדוד 890 אמר : "בהליכה הראשונה לבינת ג'בייל, אנשים בפלוגה קרסו תחת המשקלים . חלקם ‑ % 12 מהכוח הגדודי ‑ נאלצו לחזור לארץ, וכפועל יוצא מכך, הגדוד איחר בזמנים והגיע ליעדו רק באור יום" . לא צריך להיות מומחה גדול לצבא כדי להבין כי הגעה באור יום ליעד שורץ מחבלים מסכנת את חייהם של הלוחמים ופוגעת ביכולת הלחימה . לוחם אחר, מיחידת יהל"ם, אמר כי "הרמה לא מספיק גבוהה,...  To the book