עוד לפני שיצאתי לאדיס אבבה ‑ פירוש השם הוא "הפרח החדש" ‑ הקפדתי להתעדכן בנושא יחסי ישראל ‑ אתיופיה, מדינה שהיתה תחת שלטונו של הקיסר היילה סלאסי מאז 1930 . הוא עצמו מצא מקלט זמני בירושלים בתקופת הכיבוש האיטלקי וחזר לאתיופיה בשנה 1941 לאחר ששוחררה על ידי הצבא הבריטי, שבין מפקדיו היה אורד וינגייט . היחסים עם אתיופיה, כך למדתי, היו מורכבים ומוסדו רשמית רק שנים מעטות קודם לכן, אחרי הכנה ישראלית מסובכת וסבלנית בניצוחו של חנן בר ‑ און, לימים המשנה למנכ"ל משרד החוץ . בתפקידו הרשמי כקונסול כללי של ישראל באדיס אבבה עשה בר ‑ און עבודת הכנה חלוצית חשובה, כשהוא מייצג בעת ובעונה אחת את משרד החוץ ואת האינטרסים של מערכת הביטחון, וזוכה לאמון מלא מכולם . רק ב ‑ 1962 סוכם על כינון יחסים דיפלומטיים מלאים בדרג שגרירים . ישראל מינתה מיד שגריר בכיר לאדיס אבבה, אך האתיופים התמהמהו . זאת, משום שחששו מלחצים פוליטיים ערביים אך גם מחשש של התערבות צבאית של מצרים במקרה של פגיעה ישראלית באינטרסים המיוחדים שלה באתיופיה . הכוונה בעיקר למקורות הנילוס הכחול ‑ אפיק החיים העיקרי של מצרים, שכן גשמי הקיץ העזים הניתכים בחודש...
To the book