דמוקרטיה, שוויון וחירות

השִׁכחה . היום אנחנו כבר יודעים שהניסיונות הללו לא צלחו . ככל שמתרחבת הפרספקטיבה, אנו מגלים שהחלוקה ההיסטורית לשני מחנות, מתנגדיו של ז'בוטינסקי ותלמידיו, אינה רלוונטית עוד : גם מתנגדי ז'בוטינסקי היו לתלמידיו . מימין ומשמאל אומצו תפיסותיו . לכאורה, אפשר היה להפסיק בנקודה הזו ולהכריז בנחת על ניצחונה של מורשת ז'בוטינסקי . ואולם, לצערי הרב, עלי לומר שניצחון מורשת ז'בוטינסקי אינו אלא ניצחון לכאורה . משום שבליבת תפיסתו עמדה הבנה עמוקה של מורכבות . ז'בוטינסקי הוא שלכד באופן העמוק ביותר את משמעותה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית . הוא ידע שקיומה של מדינה יהודית ודמוקרטית גם יחד משמעו אימוץ גישה מורכבת, המשלבת שתי פנים הכרחיות ומשלימות, זו לצד זו, בכל עת . את יכולת ההבנה של המורכבות הזו, את יכולת ההכלה של המורכבות הזו, אנחנו מתקשים להחזיק היום . איך נראתה המורכבות הזו ? ז'בוטינסקי הוא אולי הראשון שהבחין הבחנה ברורה בין המישור האידיאולוגי ‑ מדיני ובין המישור האזרחי ‑ חברתי . עמדתו בדבר "יהדותה" של המדינה שתקום היא מן הידועות : ז'בוטינסקי דגל בגישה בלתי ‑ מתפשרת שלפיה "ציון כולה שלנו" - של...  To the book