פרק י"ז

קותי | 223 מאידך, הוא שילוב שגורם לבגין לחוש אמון כלפיו וכלפי הערכותיו . מובן שעצם היותו הרמטכ"ל הראשון שממונה בימי כהונת הממשלה בראשותו ( אם כי בידי עזר ויצמן, שכבר הפך שנוא עליו ) , גורם לו לחוש כי זהו נציגו הנאמן בצה"ל . בישיבה עצמה מדובר פחות על מתקפה יבשתית ויותר על הפצצה נרחבת, שאת מרביתה מאשרים השרים . האדם שמוביל את השתלשלות העניינים דווקא אינו נוכח בישיבה . אריק שוהה באותו זמן ברומניה . כשהוא נוחת במוצאי שבת, יומיים לאחר ההתנקשות בארגוב, מתכנסים השרים לישיבה דחופה בביתו של בגין בשכונת טלביה, שבירושלים . יעקב מרידור, שמבקר במהלך השבת בקריית שמונה, מתקבל על ידי בגין במחווה דרמטית אופיינית, משל ניצל ממוות . בעת הישיבה מכריז ראש הממשלה בפאתוס בפני השרים, "האלטרנטיבה למבצע היא טרבלינקה, והחלטנו שלא תהיה עוד . " ראש המוסד, יצחק חופי, מזהיר בישיבה מפני כיבוש בירה ערבית בידי חיילים ישראלים, מהלך שיעלה לדבריו בחללים רבים מקרב לוחמי צה"ל . בסוף הישיבה מזכיר המדינה, דן מרידור, תוהה בפני חופי אם הוא מרוצה . זה עונה בחיוב אך מוסיף, "בהכירי את הנפשות הפועלות, המבצע עלול לחרוג מהתוכניות וזה ...  To the book