140 | חיים דנון בעצמי לא הכרתי את רוב חיילי . בלחץ המאורעות העוקבים זה אחר זה ללא הפסקה, ובעיקר הנפגעים הרבים, גם לא הכרתי אותם תוך כדי הלחימה . שנים לאחר מכן נפגשתי מדי פעם עם לוחמים שטענו בהתרגשות שהייתי על הטנק שלהם, ואני בכלל לא זכרתי שכך היה . עבור רוב פקודי זו היתה המלחמה הראשונה בחייהם, או התנסות ראשונה תחת אש ; לא כך עבורי . כבר הייתי תחת הפגזות במלחמת ששת הימים ובמלחמה על המים קודם לכן, אבל כמובן שאין להשוות בעוצמה ובאינטנסיביות של הקרבות בין אז לבין מה שעמד מולנו באוקטובר 1973 . הבחנתי במהלך כל ימי הלחימה שזהו גם סוג של אבולוציה, שהמתאים שורד . כאמור, עד שאנשים מתרגלים לשטח, נדרש זמן . שנים מאוחר יותר, כבר כווטֵרן קרבות, הזדעזעתי לראות כיצד במלחמת לבנון השנייה הוציאו והכניסו את הכוחות ללא הרף . איזה משגה, הרהרתי בכעס . כך מורידים מתח מבצעי חיובי לאחר שבנו אותו . אם הכוח כבר בשטח, שיישאר בו . אם יצא, שום מודיעין לא ילמדוֹמה מתרחש כפי שהעיניים רואות בעצמן . ברגע שעוזבים, הרי זה כאילו מתחילים הכול שוב מחדש . ויותר מהניסיון שנרכש בשעות הלחימה, פה מתגלה סגולתה של היוזמה . אנחנו הי...
To the book