|
|
41׀ לוסי אדלינגטון הונגרית, צרפתית, פולנית — הן פטפטו על עבודתן, על בתיהן, על משפחותיהן… הן אפילו התבדחו על עצמן . רובן הרי היו צעירות, בשנות העשרה המאוחרות או בשנות העשרים המוקדמות לחייהן . הצעירה ביניהן היתה רק בת ארבע-עשרה . "תרנגולת קטנה", קראו לה, כי תמיד טסה מצד לצד ואספה סיכות וקצוות של חוטים שנגזרו . חברות עבדו זו עם זו . היו שם אירֶנֶה, ברכה ורֶנֵה, כולן מברטיסלבה, ועמן אחותה של ברכה, קטקה, שתפרו ללקוחותיהן מעילי צמר מתוחכמים אפילו כשאצבעותיהן קפאו מקור . בָּבָּה ולולו היו עוד שתי חברות קרובות, האחת רצינית והאחרת שובבה . הוניה, שהיתה באמצע שנות השלושים לחייה, היתה הן חברה והן דמות אם, וכוח שאין לעמוד בפניו . אולגה, בערך בת גילה של הוניה, נראתה זקנה מופלגת בעיני הצעירות . כולן היו יהודיות . לצדן תפרו שתי הקומוניסטיות הצרפתיות, חייטת המחוכים אָלידָה ולוחמת תנועת ההתנגדות מָרִילוּ . שתיהן נאסרו וגורשו בשל התנגדותן לכיבוש הנאצי בארצן . בסך הכול עבדו בסלון עשרים וחמש נשים . מחטים פנימה, מחטים החוצה . כשקראו לאחת מהן והיא לא שבה, מרתה מיהרה למצוא אחרת שתתפוס את מקומה . היא רצתה שאסי...
To the book |
|
|