|
|
89׀ יונה יהב שהוא בעצם הזיכרון החי של האב שנפל במערכות ישראל, הוא נאלץ לחסל — אין מילה מדויקת יותר — את זהותו המקורית, ולאחר קבלת צו האימוץ, הילד המאומץ חייב לשאת את שם משפחתו של האב המאמץ . תונפק לו תעודת לידה חדשה עם שם ההורה המאמץ, כלומר שמי, ולא ייזכר שמו של אביו, יהודה, כאילו לא היה . חשבתי שזה פגם גדול, מאחר שמדובר בזיכרון היחיד שנותר מהחלל . החלטתי שאני חייב לשמר את שם אביו-מולידו ולהשאיר לו את שם משפחתו המקורי, מונהייט . והיה אם ירצה, יוסיף גם את שם משפחתי שלי . חלפו כמה שנים מאז הגשתי את הבקשה לאמץ את אורן ועד שנענתה, והכול כיוון שעמדתי על כך ששמו של יהודה ושם משפחתו יישמרו גם אחרי האימוץ . ארבע שנים לחמתי בבתי המשפט ולא נכנעתי . בסופו של דבר החליט חיים פיזם, שופט בית המשפט המחוזי בחיפה, לפנות את הקהל מן האולם . הוא נשאר ביחידות עם אורן, בן אחת-עשרה, ושוחח עמו כשעה . על פי בקשתו של אורן, נתן השופט פיזם צו, ולפיו לא ישונה בתעודת הלידה שם משפחתו של האב, ולשם המשפחה יתווסף השם יהב . אלא שבכך לא תמה הפרשה . כמה שנים מאוחר יותר, כשמלאו לאורן מונהייט-יהב שש-עשרה והוא ביקש להוציא תעו...
To the book |
|
|