5 - על המחזה "האומר - כן והאומר - לא" מאת ברכט | 89 למען הטוב הכללי, כדברי המורה לאמור : "בקרוב אצא למסע להרים – מחלה נוראה מתפשטת אצלנו, ובעיר שמעבר להרים גרים כמה רופאים גדולים", 19 בחלק השני, האומר - לא, מוגדר המסע על ידי המורה, בדומה להגדרתו בטקסט של הגרסה הראשונה, כמסע של לימוד בעלמא – בלא קשר לַטוב הכללי ; לדברי המורה : "בקרוב אצא אל מסע מחקר בהרים . בעיר שמעבר להם יושבים המורים 20 כאן, בחלק השני, אין מוזכרת המחלה כמגפה שכביכול "מתפשטת הגדולים" . אצלנו", אלא, כמו בגרסה הראשונה, היא עניין מסוים בלבד, פרטי, מחלת האֵם, ולפיכך המסע למציאת שיקוי המזור עבורה הוא עניינו הפרטי של הנער – לא טובת הכלל, אבל גם לא בניגוד לה . ואכן, בהאומר - לא, מכיוון שהנער עצמו חלה, ולפיכך נכשל במימוש מבוקשו בַּמסע אל מעבר להרים, הוא תובע שישיבוהו הביתה . מבחינתו, אין טעם להקריב את עצמו למען איזה מחקר עלום, שמן הסתם ( לפי הטקסט של ברכט ) יכול להיערך גם במועד מאוחר יותר . וכך, בחלק השני של המחזה הוא אומר דברים שלא היה צריך או ראוי לומר בחלק הראשון : "רציתי להשיג תרופה לאמי, אבל כעת גם אני חליתי, כך שהדבר אינ...
To the book