ב. שביתת בהמות בשבת וזמנה

ומיבתותקינ תהוולורטליוחייהורהלכה  325 מפסוקים אלה עולה, כי על בעל הבהמה, האחראי על התנהגותה, מוטל לפקח עליה כך שתשבות כראוי ביום השבת . כך מצינו גם במכילתא, שהאפשרות שאדם יניח לבהמותיו לאכול ביזמתן כדרכן מצריכה דרשת ריבוי מיוחדת, המתפרשת כהתחשבות בצערה של בהמה המנועה מלאכול כדרכה : 'למען ינוח שורך וחמֹרך' ( שמות כ"ג, יב ) – הוסיף לו הכתוב נייח אחד להיות תולש מן הקרקע ואוכל . אתה אומר לכך הוא בא, או לא בא אלא שיחבשנו בתוך ביתו ? אמרת, אין זה נייח אלא צער, תלמוד לומר : 'למען ינוח שורך וחמֹרך' – הוסיף לו הכתוב נייח אחד, להיות תולש מן הקרקע ואוכל . 13 לא זו בלבד, אלא שמצינו במכילתא דרשב"י, שמוטלת חובה על בעל הבהמה למנעה מלשאת משאות בשבת, גם אם הדבר נעשה ביזמתה : 'ובהמתך' – למה אני צריך ? אם לימד שלא יעשה בה מלאכה, הרי כבר נאמר 'לא תעשה כל מלאכה', מה תלמוד לומר 'ובהמתך' ? – שלא ישכיר אדם בהמתו לגוי ולא ישאילנו ושלא תצא במשוי בשבת . 14 13 . מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דכספא משפטים פרשה כ, מהד' הורוויץ- רבין עמ' 331 . ראו גם : תוספות, שבת קכב ע"א, ד"ה מעמיד אדם ; ר' מנחם מנדל כשר, תורה שלמה טז,...  To the book