320 פבקוחמיוהוטוב [ = שאמר הפסוק ] : 'את חֻקֹּתַי תשמֹרו' – חוקים שחקקתי לך כבר ( סנהדרין ס ע"א ) . 1 נראה כי פשט דבריו של שמואל הוא, שדבריו של רבי אלעזר נובעים ממשמעותם ההנחייתית של איסורי הכלאיים . איסורים אלו באים לדעתו לשמר את יציבותם של סדרי הבריאה, 2 ולכן אין טעם שיחולו רק על בני ישראל, וכן אין טעם לצמצם את תחולתם רק לאחר מעמד הר סיני . 3 על דעה זו חלוקים רבנן, הקובעים כי דיני כלאיים אינם 1 . כך גם בקידושין לט ע"א . בירושלמי כלאיים פ"א, כז ע"ב, מיוחסת הדרשה לאמוראים אחרים, ושם לומדים ממנה שאיסור כלאיים חל על האדם הראשון . 2 . כך הובנו דברי שמואל על ידי התוספות, סנהדרין ס ע"א, ד"ה חקים . ראו גם : תוספות, חולין ס ע"א, ד"ה הרכיב ; בבא קמא נה ע"א, ד"ה למינהו, בשם רבנו תם . השוו לדרשתו של רבי חנינא בר פפא בחולין שם, וכן לדרשתו של רבי אחוה בר רב זעירא בתנחומא נח ה . ואולם מדבריו של רש"י בסנהדרין שם, ד"ה את חקתי תשמרו, משתמע שלדעתו סבור שמואל שהצו מכוון לבני נח, כלומר 'חוקים שחקקתי וציויתי כבר את בני נח' ( בניגוד לפירוש הקודם : שחקקתי בבריאה ) . נראה שרש"י נאמן בכך לשיטתו לגבי משמעות ...
To the book