פרק שלושה עשר: גזרי דינם של בעלי חיים הנוטים מדרך הישר

286  פבקוול והוטוב לפרדיגמה התקנית, רווחות במחשבה התנאית ובאות לביטוי בהנמקה הנחייתית לחובות הנ"ל . כך מצינו : 'לכלב תשלִכון אֹתו' וכו' ( שמות כ"ב, ל ) – ללמדך שאין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, שנאמר 'ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשֹנו' ( שם י"א, ז ) . אמר הקב"ה : תן לו שכרו . והלא הדברים קל וחומר : ומה אם חיה כך, אדם לא כל שכן שאינו מקפח שכרו, שנאמר : 'קֹרא דגר ולא ילד' וכו' ( ירמיהו י"ז, יא ) . 2 על פי הגישה המשתקפת כאן, בעלי החיים דומים לבני האדם בכך שגם הם זכאים לגמול עבור תפקודם התקין . על בסיס אפיון משותף זה מקיש הדרשן מגמולם של בעלי החיים לגמולם של בני האדם . 3 השאלה העקרונית, האם בעלי חיים, צמחים ודוממים נענשים על מעשיהם הרעים בדומה לבני האדם, חוזרת ומופיעה במדרש בראשית רבה : דאמר רבי אלעזר : אין לך שהוא מתחייב באדם הזה אלא אדם כיוצא בו . רבי נתן אומר : אפילו זאב וכלב . רבי הונא בר גוריון אמר : אפילו מקל, אפילו רצועה . הדא דכתיב : 'כי את עֹל סֻבֳּלו 2 . מכילתא דרבי ישמעאל מסכתא דכספא משפטים פרשה כ, מהד' הורוויץ- רבין עמ' 321 . 3 . דעה זו מיוחסת גם לרבי יוחנן : "רבי יוחנן כי הוה חזי ש...  To the book