ה. כפרה ווידוי על חטאים שנעשו מאונס

רחיבהוח פויתתווגגהו א נס  169 ויקרא ט"ז, כא ) , שממנה משתמע שהכוהן הגדול היה מתוודה ביום הכיפורים גם על עברות שבוצעו באונס : אין לי אלא וודייהם . ספיקותיהם ואנסיהם ושגגותיהם מניין ? תלמוד לומר : 'עוֹנֹת' – 'כל עוֹנֹת', 'פשעיהם' – 'כל פשעיהם', 'חטאתם' – 'לכל חטאתם' . 36 לעומת זאת, מנקודת מבט ציוויית, בהיעדר חופש בחירה אין מקום לכפרה כלשהי, שהרי העברה לא בוצעה כלל ועיקר . אכן, בסתם 36 . תורת כוהנים אחרי מות פרשה ד ז, מהד' ווייס פב ע"א . ואולם ראו בפירוש המיוחס לר"ש משאנץ שם ( פ ע"א ) : "אונסיהן – עבר עבירה על פי עדים שהעידו היתר או בהוראת בית דין" . נראה כי לדעתו מדובר במי שמצוּוֶה אלא שנכשל באונס, וייתכן שהוא סובר שאנוס שאינו מסוגל לקיים את הצו אינו מצוּוֶה כל עיקר ואינו צריך כפרה, ואכמ"ל . ראו גם : ר' יעקב דוד בידרמן, הגהות מהרי"ד על התורת כוהנים שם, שהבין מדברי התורת כוהנים שהאנוס טעון כפרה, "ועל זה ידוו כל הדוֹוים", והקשה משם על פסק רמ"א ( יורה דעה, סימן קפה, סעיף ד ) , שמי ששימש עם אשתו שלא בשעת וסתה ומצאה דם – נקרא אנוס, ועל כן אין בני הזוג צריכים כפרה . הוא מיישב, שהמקור להלכה זו...  To the book