א. הכוונה – הגדרתה וערכה

68  פבקווני למלוא המשמעות העובדתית שיש לעשייתו ולהשפעותיה . כאשר מתמקד העושה במשמעות העובדתית של המעשה, ובה בלבד, כבר מדובר בכוונה ברמה גבוהה יותר . בשלב השלישי מקיפה הכוונה גם את המוּדעות למשמעות הנורמטיבית של מעשה קיום המצווה . 4 מוּדעות אחרונה זו עשויה להתמקד בהכרת המשמעות הנורמטיבית הכוללנית של קיום מצווה באשר היא, או לחלופין לכלול גם מוּדעות למשמעות הייחודית של קיום המצווה המסוימת . 5 4 . או של הפרתה . למניעת סרבול הניסוח לא אחזור בכל פעם גם על הצד השלילי, אך הדברים הנידונים כאן אמורים כמובן הן לגבי שמירת המצוות הן לגבי הפרתן . 5 . לעניין ההבחנה שבין הכוונה הכללית לקיים מצווה באשר היא לבין הכוונה הייחודית בקיום מצווה מסוימת ראו : רש"י, ברכות יג ע"א, ד"ה שמע מינה וד"ה כיון לקרות . ייתכן שרש"י סבר, שגם אם מצוות צריכות כוונה, ניתן להסתפק בכוונה הכללית לצאת ידי המצווה . ראו גם : שו"ת הרשב"א, חלק א, סימן שמד ; שו"ת הרדב"ז, חלק ב, סימן תתט . ר' יוסף שאול נתנזון ( שו"ת שואל ומשיב, מהדורה קמא, חלק ג, סימן קעז ) נשאל בעניין ציבור שלא שמעו תקיעות על סדר התפילה אלא תקיעות דמיושב בלבד, והעלה...  To the book