|
|
ריפוטטמיומו תו מק בות קפפ 59 גוי אחד 18 שאל את ר' יוחנן בן זכאי, אמר ליה : אילין מיליא דאתון עבדין [ = דברים אלו שאתם עושים ] נראין כמן כשפים : מביאים פרה ושוחטין אותה וכותשין אותה ושורפין אותה ונוטלין את אפרה, ואחד מכם מִטמא למת, ומזין עליו שתים שלוש טיפים ואומרים לו : טהרת . אמר לו : לא נכנסה רוח תזזית באותו האיש מימיו ? אמר לו : לאו . אמר לו : ולא ראיתה אחֵר שנכנסה בו רוח תזזית ? אמר לו : הֵין . אמר לו : ומה אתם עושין ? אמר לו : מביאין עיקרין [ = שורשים ] ומעשנין תחתיו ומרבצים עליה מים, והיא בורחת . אמר לו : ולא ישמעו אזנך מה שפיך מדבר ? כך הרוח הזה רוח טומאה היא, דכתיב : 'וגם את הנביאים ואת רוח הטומאה' וגו' ( זכריה י"ג, ב ) . וכיון שיצא אמרו לו תלמידיו : רבי, לזה דחית בקנה, לנו מה אתה משיב ? אמר להם : חייכם, לא המת מטמא, ולא המים מטהרים, אלא גזירתו של הקב"ה היא . אמר הקב"ה : חוקה חקקתי גזירה גזרתי, ואין אתה רשאי לעבור על גזרתי . 19 בתשובתו לגוי נאחז רבן יוחנן בן זכאי בנקודת המבט הראליסטית המקובלת על הגוי בנוגע לטיבה הישותי של הטומאה, ומציע לו טעמים ברוחה . טעמים אלו מושתתים על המ...
To the book |
|
|