|
|
פרק שני | 90 וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו . וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל בָיוֹת עַל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְ . ( ט - כ " ח , ח ) נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה מעשה זה עומד כנגד שליחתו של יעקב לחרן למצוא לו אישה . בכך מבקש עשו למצוא חן בעיני אביו . אם השליחה של יעקב לחרן חלק מהפיכתו לבן ראוי ולממשיכו משמשת למצוא לו אישה מתאימה ישמעאל של אביו , הרי שאפשר שנישואיו של עשו למחלת בת . כך הדבר עולה גם מנקודת התצפית תכלית משמשים מבחינתו אותה של המספר הקובע את הייחוס של מחלת לישמעאל , אך גם מציין שישמעאל הוא בן אברהם . בכך נראה שהתורה ביקשה לתת למעשה זה משמעות של היותו של עשו בן ממשיך ליצחק אביו ולאברהם . אנו מוצאים את עשו יושב בהר בהמשך , לאחר שיעקב חוזר מחרן , שעיר : וַיִּשְׁלַח יַעֲקֹב מַלְאָכִים לְפָנָיו אֶל עֵשָׂו אָחִיו אַרְצָה שֵׂעִיר שְׂדֵה ( . ל " ב , ג ) . . אֱדוֹם . יַעֲבָר נָא אֲדֹנִי לִפְנֵי עַבְדּוֹ וַאֲנִי אֶתְנָהֲלָה לְאִטִּי לְרֶגֶל הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר . . עַד אֲשֶׁר אָבֹא אֶל אֲדֹנִי שֵׂעִירָה . לְפָנַי...
To the book |
|
|