שיחה שביעית: רב ותלמידיו, אב וילדיו

154 | לנטוע שמים — שיחה שביעית כששואלים אותי איפה התחלתי ללמוד אני עונה שב'נתיב מאיר' . . . לצערי במעמד של 'תלמיד' הייתי זמן קצר בלבד . התחלתי ללמוד בגיל מאוחר יחסית . אמנם לימדתי קצת גם בשיקגו, אבל בגלל הרצון שלנו לעלות לא"י, התייצבתי בעמדת הר"מ מוקדם מאוד, וכל הזמן לימדתי : בישיבה התיכונית בבוקר, ובתלמוד תורה אחר הצהריים, בשיקגו הכרתי את הרב קופרמן . יחד לימדנו בתלמוד תורה בקצה השני של שיקגו בכל יום אחרי הצהריים . הסעתי אותו ברכבי הלוך- חזור לפחות שלושת רבעי השעה בכל יום, והשהות יחד אפשרה לנו לשוחח הרבה והתיידדנו מאוד . אשתו, ציפורה, היא ילידת שיקגו . הם עלו ארצה שנה לפנינו, התיישבו בבית וגן והייתה לו משרה ב'קריית נוער' . ביקשתי ממנו שיחפש עבורנו דירה, ובתשובה כתב לי : "יש דירה אחת למכירה . איזו מהן אתה רוצה ? " היה לו חוש הומור מיוחד מאוד . למדנו בחברותא 'משך חכמה' במשך שתים עשרה שנה . באחת מנסיעותינו בשיקגו, הוא אמר לי : "תתחיל את היום בלימוד של רבע שעה, ותסיים אותו בלימוד של רבע שעה, בערב . באמצע תלך לעבודה, אבל ההתחלה והסוף יוצרים מציאות שבה 'כל היום למדת' . " ייתכן שהמקור לשיטה ...  To the book