ה. מנהג עוקר הלכה: הכרעה בהתנגשות בין מנהג להלכה

, פסיקה ומנהג במשנתו של הרב פיינשטיין הלכה 463 183 להתפלל ' ערבית ' . — לאחר ' פלג המנחה ' וקודם השקיעה — ומיד אחריה ,' מנחה ' בתשובתו , הגן הרב על המנהג : הוו אחר למנהג שסותר אף מנהג ] . . . [ שאמרתי מה עלתורתו כבוד שהקשה במה פלג אחר תרוייהו וערבית מנחה דמתפללין ] . . . [ מהא , אמת דמנהג הפסקים ' ב משום ] . . . [ הסתירה יקשה שלא טעם שיש שתולין הוא הטעם הנה . המנחה מנהג לעשות שאפשר לא אבל . לנו ידוע שלא ףא תירוץ לזה יש דבעצם דאמרינן אם אף אך , יקשה לא שהמנהג ליישב תירוצים לבקש עלינו ודאי ולכן . בסתירה אף המנהגלבטל אפשר שאי מפני . . [ . ] המנהג נבטל לא תירוץ שום נמצא לא ועקרו בתפילה שהקלו לומר לדחוק אף יש תירוץ כשליכא לכן , הקושיא שנשאר ) אג " מ יו " ד א , קלו ] תש " ג [ ( . ' עשה ' היא שכאשר אין בידנו הסבר מספק ליישוב הקושי שבנוהג , הטענה העולה בתשובה ווח , עלינו להניח שלחכמי הדור שייסד את המנהג , היה טעם להקל . וגם אם נתקשההר להניח שהיה להם הסבר המניח את הדעת , נצטרך לדחוק ולומר שהנוהג עצמו הוא עדות בדברים 184 . ו " ) ! ( כדי להצדיק במקרה זה בתפילה ( , ואף " עקרו עשה לכך שחכמים הקלו )...  To the book