יציאה

העם פרק ד : חיי 309 ית י כינה . באירוע זה מתעלה היחיד על ארעיותו ומצטרף להוו נעשים מעון לש , בריאה הו בא לידי ביטוי הדבר כפי ש , העם הנצחית . בתפילות הימים הנוראים העם כולו נושק לנצח הקיטל , המעלה את עדת המתפללים אל העולם הבא עוד בחייה . — בלבישת בגד המתים כדי להידבק בנצח . היחיד באשר מתברר שאין צורך בשידוד ובהריסה , נוצח המוות מ בכך חיים ה מעלה את הוא בהצטרפו במעשה האהבה לעמו הנצחי . בנישואיו דבק בעדה זו החולפים הנעוצים בבריאה לחיים עד העולם שבחיק התגלות הנצח : דעת , כי עזה כמוות אהבה . לפיכך לובש - רק ההתגלות יודעת , ולה הוא ראשית ו : בעומדו תחת החופה , לאחר שקיבל בחייו את מלוא תכריכי פעם אחת כבר האדם , לעמו - אותם ביום חתונתו מיד כלתו . שרק עם נישואיו הוא נעשה בן מלא ערך ולא בכדי מתפלל אביו בעת הולדתו שיזכה לגדלו לתורה , לחופה ולמעשים תמיד של חיים יהודיים ; עם - א הבסיס הצפוי יה , לימודה וקיומה , טובים . תורה אה של חיים אלה ; רק עתה יש בעצם מקום החופה מתחילה ההגשמה המל ל ' מעשים הטובים ' . . . בתוך חיי הפרט הנישואים אפוא הם אשר בהם הקיום היהודי הערטילאי מתמלא בעוררה בבריאה משהו שהוא...  To the book