סיכום: התפילה והחיים

שער שלישי : תפילה 202 התפילה איננה בריחה מאנושיותו של האדם אלא מיצוי של אנושיות זו . , ראינו כבר כפי ש תפילת הבקשה נובעת ממהותו . רוזנצווייג מדגיש כן על , האדם הוא חדל , סופי וזקוק , כדי את רצונותיו בתפילה , לגשת אל האלוהים באנושיותו הנזקקת ס שהאדם צריך לפרו . רצונותיו הארציים צריכים שהתפילה לא תהיה בריחה מן המציאות אל עולם מושלם תעלמת יעשה . תפילה שמ י שרצונו ממשית מתוך כוונה , לבוא לידי ביטוי בתפילה ממלכת כמוה כ , וממירה אותם בעולם נטול רצון אישי , מהווייתו ומחייו של האדם חובה על האדם המאמין המהלך עם אלוהיו סבר כי פילוסופיה . רוזנצווייג של ה צללים ה . עקיבא ארנסט ים יו הארצי צרכ ולבקש ולהתחנן בפניו על רצונותיו ו , להתמיד באנושיותו פרנץ רוזנצווייג השקיע באותם " : בנושא זה רוזנצווייג על שיחה שלו עם סיפר סימון תי בשומעי אותו אומר ע הימים מאמצים נואשים בחיפוש אחר דירה . קיבלתי הלם , ונזדעז ( . 193 עמ ' שם , ) " לי שאדם יכול , ואף חייב , להתפלל עבור דירה ! מביע הואגם את אהבתו העליונה ; האדם בתפילתו ס לא רק את צרכיו הארציים פור לבין הנבחרת ו שיח של אהבה בין הנפש היחידאית - היא דו , כפי שרא...  To the book