חלק ד: העשיר ואורחו

, ולכן העדיפו 151 כנראה מזימת אחיתופל לנסות ולהרוג דווקא את דוד להותיר את המלך מאחור . אך במלחמת בני עמון, כשכל הצבא חנה ליד שדה המערכה, מה הייתה ההצדקה שישב המלך בירושלים ולא עמד בראש צבאותיו ? ושמא נאמר, כסברה שהצענו לעיל, שלא היה טעם שדוד יבזבז את ת זמנו ואת הנהגתו על ישיבה ממושכת באפס מעש במצור סביב חומו אידך גיסא ייתכן שאילו היה שם, היה מורה מיד לפרוץ אללרבה . אולם העיר, והיה מעדיף להסתכן ב"כזה וכזה תאכל החרב", ולא מושיב את העם בהמתנה שוחקת בשדה ; והרי כך עשה לבסוף, אחר מות אוריה . מהנחה שאכן היה חטא בישיבתו של דוד בביתו, נראה לנו ששורשי שחיקה האישית וגבהות הלב . באחד נדון כאן, ובשניהחטא היו שניים : ה בפרקנו הבא . - השחיקה נבעה מן המלחמות הרבות שערך דוד בתקופה זו . דוד, , 152 המתואר לימים כגיבור, מר נפש ואיש מלחמה שלא ילין את העם . 153 כמעט שלא נח לרגע מאז המלחמה עם גלית הפלשתי בעמק האלה . כעבור 154 יו של שאול נגד פלשתיםלאחר ניצחונו שם ניהל את מלחמות , ולנהל משם 155 זמן קצר נאלץ לברוח עם צבאו למערות ולמדבריות וגם לברוח משאול . 156 קרבות נגד העמלקים שוסי הנגב ונגד הפלשתים לאחר מות ...  To the book