חלק א: הכבשה

המדרש בפשוטו מתאר את דוד המכין את היסודות למזבח, וחופר אל 65 להגיע לקרקע בתולה מחשש לטומאת התהום שתבקע ותעלה המזבח שייבנה עליה . קרקע בתולה, שמעולם לא נחפרה, היא בחזקת סימן להימצאותשאין תחתיה טומאה . ורשב"ג רואה בחרס הנעוץ בה אולוגי ) , וממילא סימן לטומאה יאנושית בה בעבר ( בדומה לממצא ארכ אפשרית . דוד, המאוכזב מן החרס שמצא לאחר שעמל למצוא קרקע בעטבתולה, שומע מן החרס שאכן הקרקע בתולה, והוא נעוץ שם מ תנה תורה ) . דוד אינו מקבל את טענת החרס, ברייתה של הארץ ( ביום שנ אותו, וכמעט גורם לתהום להציף את העולם . עוקר אין צורך לחפירה עמוקה מדי בקרקע המדרש שהבאנו, כדי לגלות שבע הטמון בו . - את מעשה בת דוד, לאחר המשבר עם מיכל והדחתה ממעמד הגבירה, לאחר שנגזר , מתבשר מפי 66 עליה שתשב בלא בנים ובלא יורש למלכות בית דוד לא הקים את ביתו שלו . עדיין אין לו יורש, דוד, עדיין - הנביא, שהוא יג ) . בחיפושיו אחר אישה שתלד לו - ולכן לא יבנה בית לשם ה' ( ז', יא יורש שיבנה את הבית, פוגש דוד אשת איש ( קרקע חפורה שחרס האישה בתולה - בתוכה ) , ומופתע מכך שלמרות החרס, עדיין הקרקע , ופתחה של האישה . ועדיין, למרות בתוליה...  To the book