|
|
גור אלרואי 228 בזמן שהותו בארץ פגש טוקר בדרך מקרה את חברו הטוב ובן עיירתו יוסף הלפרן, שעלה לארץ ישראל בשנים שקדמו למלחמת העולם הראשונה . 'דרכנו נפרדו בתקופת בחרוּתנו', כתב הלפרן בזיכרונותיו, 'הוא עזב את גוניונדז, עיירת מולדתנו, ונסע לאמריקה אל אחיו הבכור, ואני — עליתי לארץ ישראל . מאז לא נפגשנו, אף לא התכתבנו' . בעקבות הפגישה המרגשת והבלתי צפויה בין שני החברים שאוקיינוס הפריד ביניהם התחדשה והתחזקה חברותם . 'התחבקנו והתנשקנו וסיפרנו איש לרעהו את כל המוצאות אותנו בשנות היפרדותנו . מאז לא זזה ידו מתוך ידי . לעתים קרובות מאד היה בא לבקרנו בביתנו שבנוה-שלום והיה מבלה בחברת בני משפחתי ימים וחדשים' . עוד סיפר הלפרן שמביתו יצא טוקר לתחנת הרכבת כדי להגיע לגליל, לאחר שנענה לקריאתו של טרומפלדור לבוא 1 לסייע למתיישבי תל חי . ושם מצא את מותו והוא בן 25 . טוקר לא היה החייל המשוחרר היחיד מהגדוד האמריקני שנהרג בתל חי . באותו קרב נפל גם זאב שרף, מסיק קטרים, ששירת אף הוא בגדוד ה- 39 והשתחרר עם טוקר שבועיים לפני שנפלו . היו חיילים משוחררים נוספים מגדוד קלעי המלך ה- 39 שנלחמו לצדו של טרומפלדור בתל חי : מר...
To the book |
|
|