פורטוגל

פורטוגל 101 “סליחה ? . . . מז׳תומרת להכניס מים ? . . . אני צריכה לשתות יותר ? “ לא הצלחתי לחשוב על שום אפשרות אחרת . “לא“, היא צחקה, “בכל דרך . תשמעי, אדמה ואש יש בך מספיק, זה ברור, אבל את ממש צריכה להכניס יותר מים“ . “אוקיי, אני אשתדל“, מלמלתי, והמשכתי הלאה בחיי . חודשים עברו מאז המפגש המקרי ההוא, ועכשיו, פה, המילים האלה מפעם, מופיעות מתוך הבּהייה בתקרה . ואני חושבת לעצמי שאולי באמת להכניס מים יעשה לי טוב . אחרי הקרח והאש של איסלנד, והבדידות החונקת בהרים של מַדֵיירה, אולי זה באמת מה שאני צריכה . ובכל מקרה, מה איכפת לי לנסות ? אני שוכרת את האוטו הכי קטן ומצ'וקמק שאפשר למצוא בליסבּוֹן, עוצרת לרגע בחנות לציוד ספורט לקנות חליפת גלישה ( ליד הקופה אני מתלבטת, ואז לוקחת גם אוהל, אחד קטן וקל במיוחד . שיהיה ) , ויוצאת מהעיר לכיוון דרום . כשהשמש מתחילה לשקוע, אני חותכת מהכביש המהיר מערבה, אל האוקיאנוס, ונכנסת להוסטל הראשון שאני רואה . למחרת אני מתעוררת מוקדם, בהתרגשות לובשת את חליפת הגלישה החדשה שלי, ויוצאת אל הים, לחפש את הגלים שלי . לא גלשתי כבר המון זמן . והאמת, למרות שזה דבר שפעם אהבתי לעשו...  To the book