|
|
22 . . לקראת יום הולדתה של בתנו, מאיה, הזמנתי מקום במסעדה בהרצליה שזכתה להמלצות רבות . הגענו כל המשפחה, שמונה אנשים, לבושים בגדים חגיגיים, וצעדנו לכיוון המסעדה . להפתעתי הגדולה התברר כי מסיבה כלשהי, ההזמנה שלנו לא היתה רשומה . בדיעבד, הייתי צריך לוודא שההזמנה רשומה לפני שהגענו, מה שכמובן לא עשיתי . . . יום שישי, שמונה בערב, פניה של מאיה נפולות ואנחנו עומדים בכניסה למסעדה כמו גלמים, מביטים זה בזה ולא מאמינים . . . מה עושים ? ברור שאי - אפשר להשיג מקום מעכשיו לעכשיו, בטח לא לשמונה סועדים . ניסיתי לבדוק בכמה מקומות, ללא הצלחה, ואז התקשרתי למסעדת קופיבר בתל אביב, שמאוד אהבנו ושנהגנו לאכול בה לעתים קרובות . ידעתי שביום שישי אין שום סיכוי למצוא שם מקום פנוי, אבל מה יש להפסיד ? ביקשתי לדבר עם פנינה, מנהלת המסעדה, וסיפרתי לה מה קרה . פנינה הקשיבה ואמרה לי בפשטות : "תבואו . אני עדיין לא יודעת איך, אבל אני אתארגן" . יכולתי לראות בדמיוני את פניה הטובות . באנו . ואכן, פנינה, כמו גדולה, ארגנה לנו מקום . מאז הקופיבר הוא כמו בית בשבילנו . ובבית תמיד יש בשבילך מקום, גם אם לא תכננו שתגיע . במיוחד כשהמצ...
To the book |
|
|