אפילוג: התעלמות המנצחים מזעקת המושמדים

בקול צלול ורם הוסיף הרב את הפסוק המסיים את שלוש התפילות היומיות ‑ "עוצו עצה ותופר, דברו דבר ולא יקום, כי עמנו אל" . 1975 . כעבור 36 שנים, בהיותו כבר שגריר ישראל באו"ם, נאבק חיים לביטולה של החלטת האו"ם מספר ,3379 שקבעה כי "ציונות היא צורה של גזענות ואפליה גזעית" . "נזקקתי למשהו דרמטי בל יישכח", שִחזר חיים בספרו האוטוביוגרפי, "משהו שיעשה כותרת, שיעשה חדשות, שיוציא את האו"ם מהשגרה", הוסיף בראיון עיתונאי . בטרם יצא לבניין האו"ם, נזכר חיים כיצד כששהה בלונדון קרע אביו הרב את "הספר הלבן" בירושלים . בעצה אחת עם רעייתו אורה, החליט לחזור על המעשה, ומעל במת הארגון המכובד, לקרוע לגזרים את החלטת האו"ם . כאשר פסע באולם העצרת לעבר דוכן הנואמים, שלף מתוך זיכרונו שורה מתפילת יום הכיפורים ‑ "אלוהינו ואלוהי אבותינו היה עם פיפיות ( פיות ) שלוחי עמך בית ישראל" ‑ ובסיומו, החל בנאום האשמה עוצמתי . "היטלר", הטיח כלפי נציגי אומות העולם, "היה חש בנוח בשורה של אירועים שהתרחשו כאן לפנינו בשנה האחרונה, אילו האזין לדיונים שנערכו בפורום הזה, ומעל לכול, לדברים שנשמעו בעת הדיון על הציונות . "השוואת הציונות לחטא הגזענו...  To the book