תחילה הגיע חיים לפריז, לבקר את דודתו, אחות אביו הרב, אסתר גולדברג ובני משפחתה . בעיר האורות שלטה אפרוריות . חיים התוודע לתערובת של חשש ופחד כלפי הסכנה שהקרינה השכנה מעבר לגבול . בעקבותיה, נוכח לדעת, באה התמכרות לאשליות, הלך רוח אנושי שנמוג לאטו ושתחתיו החלה לחלחל חרדה עמוקה . בתחושה זו נסע מפריז לתחנתו הבאה, לונדון, שם כבר חש בפועל בפעמי מלחמה ההולכים וקרבים . בהייד פארק, המשתרע על פני שניים וחצי קילומטרים רבועים במרכז לונדון, ניצבו עתה תותחים שקניהם כוונו כלפי מעלה, להגנה מפני התקפה אפשרית של מטוסים גרמניים . להגנת האזרחים הוצבו קני התותחים גם במרחבים ציבוריים נוספים של העיר, רשת נרחבת של מקלטים ותעלות נפרשה בשכונות, ומסיכות הגז להגנה משימוש בגזים רעילים הפכו לחלק יומיומי משגרת חיי התושבים . ואם מישהו טרם האמין כי מלחמה בפתח, באו כותרות העיתונים והמחישו עוד יותר כי לקנצלר הגרמני אין גבולות, לא אישיים ולא גיאוגרפיים . דומה כי הדמות היחידה בלונדון שעיניה לא כהו היה וינסטון ל' ס' צ'רצ'יל, מנהיג בריטי לוחמני ושנוי במחלוקת . לכאורה, הוא נדחק לקרן זווית, אבל קולו הרם ושכלו המשונן הזהירו מפנ...
To the book