פרק שלישי: כיצד מהגרים יכולים לסייע לנו למצוא פתרון

פשוט לא נכון . בואו נתבונן מקרוב באנשים שקיבלו בחירה מודעת, מכל סיבה שהיא, לעזוב את המדינה שבה גרו ולעבור לבית חדש . נוכל לראות מדוע מהגרים ומיעוטים ‑ אפילו יותר מאוכלוסיית הרוב ‑ ניחנו בתכונות ובדפוסי מחשבה שבזכותם הם מסוגלים לנהל חיים בעלי משמעות בעיצומם של זמנים הפכפכים ולעשות זאת טוב יותר מאחרים . אני מעדיפה לחשוב על מהגרים חדשים כעל "קוסמופוליטים בעלי שורשים" . בשנות ה ‑ 40 של המאה הקודמת, בערך באותו הזמן שמאסלו פרסם את מאמרו על פירמידת הצרכים של בני האדם, טבע סטלין כינוי גנאי ליהודים, "קוסמופוליטים חסרי שורשים" . זו היתה למעשה תווית אנטישמית, חלק ממסע תעמולה לביזוי אנשים שלכאורה לא גילו נאמנות למשטר הסובייטי . כפי שאנחנו יודעים, המדינה שאנחנו גרים בה באופן פיזי היא בסך הכול זה ‑ המקום שאנחנו גרים בו . העם שאנחנו באים ממנו ותרבותו הם השורשים האמיתיים שלנו . כמו במטפורת העץ, השורשים הם ששומרים עלינו חזקים ויציבים בעולם הרחב והפתוח כאשר שורר בו בלבול . בניגוד למרבית האנשים, אין למהגרים ברירה אלא להיות חזקים ולהצליח בכוחות עצמם למי שמגיע למדינה חדשה, שהוא המיעוט בה, חסרים משאבים רבים...  To the book