חלק שלישי: ממלכתיות ומסורתיות ישראל השלישית

כדי להציע אלטרנטיבה יהודית לחברה בישראל . הם לא עושים זאת יחד ; כל צד חש שהאחר פלש לטריטוריה שלו . אם לא די בכך, שני הצדדים לא עסקו בגיבוש זהות רעיונית מתחדשת ורלוונטית . לשם כך עלינו לגלות מחדש קולות שנעלמו, אותיות שפרחו באוויר, ספרים שנדחו לקרן זווית . במידה רבה, החרדיות והדתיות הלאומית הרבנית ‑ אידיאולוגית שעליהן גדלתי מובילות, כל אחת בדרכה, לקרע אידיאולוגי עם הרוב החילוני בישראל . הראשונים רואים במדינה חטא, האחרונים רואים בה כלי ומכשיר להתגשמותו של חלום אחר . בכוחה של היהדות המסורתית להציע סדר יום יהודי ‑ ציוני ‑ ממלכתי ‑ ישראלי חדש . מנגד, בקרב הציבור החילוני ניתן להבחין בשני קולות, שני זרמים שוצפים ההולכים ומתגברים . הזרם האחד מצביע על הצורך להעמיק את הקרע בין הישראליות ליהדות . הוא מבקש להמעיט את מקומה של היהדות במערכת החינוך ובמרחב הציבורי . בד בבד, זרם אחר מבקש להעמיס על עצמו משימה חשובה : לתרום להתחדשות יהודית ברוחה של מדינת ישראל, תוך ניהול מערכת יחסים פורה עם זרמי מחשבה אוניברסליים . עולם ההתחדשות היהודית, ובכלל זה מפעל המכינות הקדם ‑ צבאיות, מניח לפתחם של אזרחי ישראל הצעה ...  To the book