פרק ח: בדרך שלהם

עתה הדאגה של רוזנבלום ובן דוד הייתה לגבש קבוצת נגנים שרוזנבלום יוכל לנצח עליה . "אל דאגה", אמר להם הרב גרוסמן . "בכל מלון ברוסיה יש דיסקוטק עם תזמורת . אני רב הדיסקוטקים . נלך בלילה למלונות, אתם תתרשמו מהנגנים ונשכור אותם" . המשבר הכלכלי ברוסיה היה כה חריף שהם שכרו נגני סקסופון, גיטרה ואקורדיון בחמישים דולרים סך הכול . הם אילתרו חזרה מהירה ובה לימדו את הנגנים המקומיים ניגונים חסידיים וכך היו מוכנים לערב הגדול . לצד ההכנות הקדחתניות גבר החשש שלא יבואו אנשים . לא הייתה להם דרך לרשום מתעניינים וגם לא אינדיקציה לגבי מספר האנשים שעתידים להגיע לאירוע . הם רק קיוו שיתעורר רחש והוא יעורר את המקומיים להגיע לערב ברוח היהדות, לאחר עשרות שנים של תרדמה ואיסור על קיום והשתתפות באירועים שכאלה . משנפתח הערב, השלושה התרגשו לראות את האולם מתמלא עד אפס מקום . להערכת המשטרה המקומית נכחו בו יותר משלושת אלפים יהודים . התחושה הייתה של התעוררות עצומה . הרב גרוסמן דיבר עם הקהל בשפת היידיש . לא בטוח שכולם או אפילו רובם הבינו . רוב הנוכחים הסתירו במשך שנים את יהדותם . אולם צילומי הווידאו שלו מרקד עם מרדכי בן דוד...  To the book