שם כנר זיכרון

הבאים . ואני, כשם שהתפייסתי עם דודתי ועם זיכרונה, כך מצאתי את הדרך לבקר באירופה בדרך שתאפשר לי הן הנאה והן התקדמות מקצועית . דייטים והחתונה מעולם לא הכנסתי את עצמי להגדרות . משבצות וגדרות הן דבר שנוא עלי . גדלתי בבית יקה קפדן ושמרן עם גדרות, ידעתי היטב מה מותר ומה אסור, מה אפשרי ומה לא . לא רציתי למרוד אבל גם לא הסכמתי להיכנס למשבצת . המשכתי את אורח חייהם הדתי של הורי אולם הרחבתי את המשבצת שלהם . העמקתי את נקודות הבסיס שעליהן גדלתי בצורה קצת יותר רחבה : יותר ציונות, יותר אקדמיה, יותר פתיחות . סעיף הפתיחות היה סעיף של אנטי מוחלט למה שגדלתי עליו, מאחר שלא התאימה לי השתיקה . מאוד התקשיתי למצוא בן זוג . מגבלותי הפיזיות לצד המשבצת הדתית שלתוכה הוכנסתי כשנולדתי להורי, יחד עם השתיקה שהיתה מנגינת - לוואי לא חרישית שליוותה את חיי, הקשו עלי למצוא את בעלי . בעולם מלא מותגים והגדרות לא הסכמתי להיכנס לשום משבצת אידיאולוגית . שנאתי קטגוריות . נותרתי רווקה עד גיל מאוחר . את בעלי, עולה חדש מארצות הברית, הכרתי רק בגיל 37 . את רוב שנות חייו עשה אהרן בצ'רלסטון, דרום קרוליינה . עולמו התרבותי והדתי היה שונ...  To the book