|
|
114 יהודה ישראלי מעברים אלה כה מאיימים ? משום שברגע האקט, שבו הסובייקט כבר אינו מי שהיה ועדיין אינו מי שיהיה, הסובייקט נעלם ( עד שהוא מגיח מהצד השני של האקט ומשחזר את רגע היווצרותו ) . ההיעלמות ההכרחית של הסובייקט באקט היא צידו השני של העיקרון שלפיו האיווי יוצר את המציאות שבה הוא מתקיים . מטופל מתלונן שאין לו תשוקה, או שתשוקתו עצורה מבלי שהוא מבין מדוע . במקביל, הוא מדבר בלעג על אנשים שחיים בתמימות ומאמינים בחשיבותם של דברים . מאז שאימו נפטרה בילדותו הוא מתעקש על חוסר המשמעות שבחיים . "כיצד יהיה לך איווי אם אתה מעקר כל אפשרות למיתוס שנותן משמעות ? כיצד תהיה לך שליחות, ייעוד, פעולה בעלת משמעות, אם לא תקיים סיפור שמקיים אותך כדמות בסיפור שיש לו עלילה ? " . על כך הוא ענה שזאת העמדת פנים : "כיצד יהיו לך פנים אם לא תעמיד אותם ? " . לאקאן ממליץ לאנליטיקאי לא להתכחש לווירטואליות של הקיום הסמלי, מצד אחד, אך גם לא לסרב להשתתף במשחק היחידי 78 האיווי למיתוס מאפשר את קיומו של שמאפשר לבן האנוש איווי . האיווי בתוך המיתוס, כמו אדם המרים את עצמו בצווארון חולצתו . אם האקט הוא של הסובייקט, מדוע האנליטיק...
To the book |
|
|