סיכום: המרחב המתהווה והמיקוח על הערך השימושי

מרחב-קהילה | חשיבותו של הערך השימושי 121 לשכונה את מעמדה בקרב החסידים בשכונה ומחוצה לה . מהנדס העירייה מתאר את השכונה כתרגום מרחבי של חיי הקהילה : "אני רואה את השכונה הזאת כמין קהילה [ . . . ] כי זו באמת חצר . קודם כול יש שם את הבית של האדמו"ר, יש את בית המדרש של האדמו"ר יש כל מיני בתי ספר ויש חיידרים ( לילדים ) והכול במסגרת איזה רב יש, יש אזור קנייה לא רחוק . זאת אומרת, השכונה מנסה לספק את כל הצרכים [ בתחומה ] בין 81 כך עולה גם מדבריה של מנהלת השירותים החברתיים בעירייתילדות לבית קברות" . בני ברק : "ויז'ניץ הוא המקום היחידי שבו יש לחסידות מסוימת שכונה משלה ובה יש את כל המוסדות . אין הרבה מוביליות שם . הילדים שלהם מקימים שכונות חדשות . אנשים 82 שגרים נשארים שם, הם גרים בשכונה שלהם" . הפיכת המרחב למקום נעשית על ידי ביסוס קהילתי והקמת מוסדות ציבור המזוהים עם החסידות בהובלת מנהיגי הקהילה : "הרבנים מעוניינים רק במוסדות . בוא תראה, הרבנים יש להם את הנציגים שלהם . הם ערניים מאוד, על כל מגרש ציבורי יש מלחמת עולם . אם זה גור, ויזניץ' או אחר", מספר מהנדס העירייה . סוגיית ההתיישבות של חסידים מחוץ...  To the book