מבט סוציולוגי על עבריינות נשים

176 פרק שישי הפריחה המחקרית העכשווית עומדת בסתירה להתעלמות מוחלטת כמעט מעבריינות נשים לאורך רוב שנות המחקר הקרימינולוגי . לכאורה ניתן להסביר את התמקדותן של תיאוריות קרימינולוגיות מסורתיות בפשיעת גברים בכך ששיעור ההשתתפות של נשים בעבריינות המדווחת הוא נמוך מאוד יחסית לשיעורן באוכלוסייה : ברוב מדינות העולם נע שיעור ההשתתפות של נשים בפשיעה בין אחוזים בודדים ל- % 15 לערך ( חן ועינת, 2010 ) . נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביעים על מגמה דומה בישראל, בה שיעור ההשתתפות של נשים בפשיעה הוא כ- % 8 ( כ- % 11 בקרב האוכלוסייה היהודית וכ- % 4 בקרב האוכלוסייה הערבית ) . היחס בין מספר ההרשעות של גברים למספרן בקרב נשים הוא 11 : ,1 ומספר האסירות בישראל מהווה כ- % 5 . 1 בלבד מכלל הכלואים ( יכימוביץ-כהן, 2017 ) . סיבה נוספת להתעלמות מעבריינות נשים נעוצה ככל הנראה בעובדה שבדומה לתחומים אקדמיים אחרים, עד לעשורים האחרונים מרבית הקרימינולוגים היו גברים . כתוצאה מכך הייתה ההתעניינות האקדמית בחוויות החיים הייחודיות של נשים בכלל ושל עברייניות בפרט מצומצמת למדי . זו כנראה גם אחת הסיבות לכך שלפני שנות השבעים של ...  To the book