לא חכמים גדולים: אינטליגנציה ועבריינות

106 פרק רביעי בידי החוקר אלפרד בינה ( Alfred Binet ) . המבחנים מבוססים על סדרה של שאלות ברמת קושי עולה . המושג IQ , שמשמעותו מנת משכל ( Intelligence Quotient ) , הוטבע בשנת 1912 . מושג זה מבטא את היחס בין גילו המנטלי של הנבדק, כפי שהוא בא לידי ביטוי במבחנים, לבין גילו הביולוגי . בינה הניח שיכולת קוגניטיבית היא דינמית, והמבחנים נועדו לבחון את התאמתם של ילדים לדרישות בית הספר ולאיתור תלמידים מתקשים במטרה לסייע להם ( גולד, 1991 ) . באותה שנה תרגם הפסיכולוג האמריקאי הנרי גודארד את המבחנים מצרפתית לאנגלית . גודארד הושפע מאוד מהתנועה האאוגנית והעריך שתקינת מבחני IQ-ה תאפשר מדידה אובייקטיבית של הכשירות השכלית של ילדים ומבוגרים . בהשפעתו התפתחה התפיסה שציון IQ-ה משקף כשירות מולדת וקבועה של הנבדק, המשפיעה על כושר ההבנה שלו ועל תפקודו בכל תחומי החיים . גודארד העריך שבעלי אינטליגנציה נמוכה במיוחד, או רפי שכל ( Morons ) , לוקים בשיפוט מוסרי לקוי ופעמים רבות נוטים להתנהגות אימפולסיבית וחסרת שליטה, וכי נטייה זו עלולה להחמיר בחשיפה לחיים מודרניים ולמערכות חברתיות מורכבות ( 1972 Spring, ) . גודארד מצא...  To the book