68 פרק שני לנפגע העבירה, אשר עבורו מבטא העונש גם את ההכרה החברתית בעוצמת הפגיעה שנגרמה לו ( 1992 Von Hirsch, ) . אחד היישומים הממחישים את עקרון הגמול נעשה באמצעות בניית סולמות ענישה, המדרגים את החומרה היחסית של מעשים שונים וקובעים תעריף עונשי מתאים . סולמות הענישה מתעלים את שיקול הדעת של השופט בבואו לגזור את הדין במטרה להבטיח ענישה שוויונית ( עונש דומה בגין מעשים דומים ) ופרופורציונלית ( עונש חמור עבור עבירות חמורות ) ( סבה וויינריב, 2011 ; Robinson, 2008 ; Von Hirsch, 2003 ; Erickson & Gibbs, 1979 ) . על פי שיטה זו, שיקולים הקשורים לעבריין עצמו, כמו נסיבות חייו, המניע לביצוע העבירה או תרומתו החיובית לחברה לא יובאו בחשבון, או יקבלו משקל מצומצם בלבד בגזירת הדין . החל משנות השמונים של המאה ה- 20 התפתחה בארצות הברית שיטת ענישה המבוססת על טבלאות ענישה והנחיות לשופט ( SGL—Sentencing Guidelines ) . ההנחיות ערוכות בטבלה על שני צירים : ציר חומרת העבירה וציר העבריין, המשקף את מספר ההרשעות הקודמות של מבצע העבירה . בדומה לטבלת מרחקי דרך, נקודת המפגש בין שני הצירים מצביעה על טווח ענישה מוגדר . ככל...
To the book