הגישה הכלכלית לאכיפת חוק

58 פרק שני לכך שניתן אף לטעון שהשיקול הכלכלי מחוויר אל מול המטרות הערכיות האחרות שמערכת אכיפת החוק חורתת על דגלה . עם זאת, הוא טען כי ככל שקובעי המדיניות רוצים להתחשב ביחס שבין תשומות כלכליות לאכיפת חוק לבין הפחתת רמת העבריינות, עליהם להעדיף ענישה כלכלית ולהתמקד בוודאות הענישה ולא בחומרת העונשים . בעקבות בקר החלו כלכלנים נוספים לפתח מודלים לניתוח המשמעות הכלכלית של מדיניות אכיפת החוק ושל הקשר בינה לבין רמות הפשיעה ( רגב, 2008 ; הראל, 2012 ; 1997 Chalfin, & Tahamont, 2018 ; McCarthy, 2002 ; Garoupa, ) . מודלים אלו שייכים לפרדיגמה הקלאסית מבחינה זו שהם מניחים שבני אדם הם סוכנים רציונליים, החותרים למקסם את תועלתם האישית בתוך מציאות של חוסר ודאות ושל מידע חלקי לגבי משתנים רלוונטיים . נוכח חוסר הוודאות אנשים נדרשים לקבל החלטות שיש בהן סיכון . ניתן אף להניח כי קיימת שונות במידת הסיכון שאנשים שונים יהיו מוכנים לקחת . עם זאת, הכלל הבסיסי, לפיו אדם יעריך את התועלת הצפויה מהתנהגותו כנגזרת של היחס בין הרווח שהוא מצפה לקבל לבין הסיכון שייתפס וייענש, נשמר — בין שהאדם חובב סיכונים ובין שהוא שונא סיכ...  To the book