התרחקות החשיבה הקרימינולוגית מעקרונות המשפט הפלילי

התיאוריה הקלאסית 51 באחת המשמעויות החשובות שלה : הבנת העבריינות על רקע של פתולוגיה של מבצע העבירה שומטת את הקרקע תחת הרעיון של רצון חופשי ושל אחריות מוסרית . אם העבריין מבצע עבירות בשל פגם מולד או על רקע של הזנחה ופגיעה בהתפתחות הנורמלית, אזי אין טעם לייחס לו אחריות מוסרית, ולהוקיע אותו או להענישו . בתוך מסגרת חשיבה זו עולה ספק ממשי לגבי הצדקותיה ולגבי יעילותה של מערכת ענישה המכוונת לגמול ולהרתיע . עם התבססות המודל הפוזיטיביסטי החל תהליך של התרחקות רעיונית בין שני התחומים העוסקים באופן מרכזי בתופעת העבריינות : תחום הידע הקרימינולוגי ותחום המשפט הפלילי . אף שסביר היה להניח כי בין הידע שנצבר במחקר הקרימינולוגי לבין עיצוב המשפט הפלילי יישמר קשר הדוק, הרי שמתחילת המאה ה- 19 החלו התחומים הללו להתפתח לשני כיוונים שונים בתכלית . המשפט הפלילי שמר על התפיסות המכוננות שהתגבשו במהלך המאה ה- ,18 ואילו בתחום הקרימינולוגיה החלו חוקרים לעסוק באופן נמרץ בניסיון להבין עבריינות ופשיעה כביטוי של פתולוגיה הגורמת לנטייה מוקדמת לעבריינות . אין פירושו של דבר שההשפעה ההדדית בין תחום המחקר הקרימינולוגי לתחום ה...  To the book