ורד: רק על עצמי לספר ידעתי

126 כל החוקים נשמעים לו יונה וולך, דליה הרץ ואחרים — דומה ששירתו של דן פגיס מחפשת לעצמה את הדרך לומר הכול בלי לגלות דבר . בהתאמה לזה, השיר "למשאל ספרותי" פותח בפנייה ישירה אל הקוראים, בלשון רבים : "אתם שואלים כיצד אני כותב . " כלומר, לא האני הדובר הוא שיוזם את נושא השיר, אלא נושא השיר הוא תוצאה של שאלה, של דרישה מבחוץ . אף הכותרת "למשאל ספרותי" מלמדת שכביכול נקלע לסיטואציה בעל כורחו של משאל, או מבדק, או איזה סקר המונים סטנדרטי, ומאחר שאולץ לדבר — הוא נותן מענה . דומה הדבר לשאלות הסדרתיות של מוספי הספרות בסופי שבוע ובמוספי החגים, המקבצות יחד ראיונות צבע עם קבוצת משוררים : "חדר העבודה של המשורר", "מקורות ההשראה של המשורר", "המשורר נזכר בימי ילדותו" וכן הלאה . השורה הבאה, "אבל שיישאר בינינו ! " הופכת את המענה שלו מראש לבדיחה . כלומר, כבר כאן ברור שהוא לא באמת מתכוון לענות על השאלה . שהרי "שיישאר בינינו" בלשון הדיבור משמעו מצד אחד שמדובר, שוב, בסוד . כזה שאין לו מקום להיות נידון בציבוריות . ומצד שני, הרי פגיס הממשי יודע שמה שפגיס השירי יספר תכף יגיע לספרה הציבורית, מתוקף היותו מובא בשיר שע...  To the book