ורד: בין פוטנציה לאימפוטנציה

68 כל החוקים נשמעים לו נירון קיסר, המשקיף על רומא מבעד למשקפי איזמרגד, מכפיל את עצמו, תרתי משמע, לתוך עלילת "הקוסם מארץ עוץ" . בסיפור ה ק ו ס ם מ א ר ץ ע ו ץ מאת פרנק באום ( 1900 ) סוחפת איתה סופת ציקלון את דורותי ואת טוטו, הכלב שלה, אל שורה של מפגשים והרפתקאות בארץ עוץ . במהלך המסע מחפשת דורותי אחר הקוסם, החי בעיר האיזמרגד, מפני שלפי השמועה הוא היחיד שיכול להחזיר אותה הביתה, אל קנזס . עיר האיזמרגד איננה באמת ירוקה, אלא תושביה מרכיבים משקפיים בעלי עדשות ירוקות שקופות, מבעדן העיר נראית ירוקה . כשהם מסירים את המשקפיים, העיר אפורה כמו אבן . בסופו של דבר מצליחה דורותי לחזור אל בית דודיה בקנזס, והמשפט המסיים את הספר, "אני כל כך שמחה להיות בבית שוב", הפך לסמל לכמיהה ליציבות ולביטחון . ברור לי שפגיס הכיר את הסיפור של פרנק באום לאחר המלחמה, ואפשר שהתוודע אליו רק בישראל — אם דרך התרגום לעברית ואם דרך הסרט המפורסם של אולפני אם-ג'י-אם משנת 1939 . למיטב ידיעתי תורגם הספר עצמו לגרמנית רק בשנת ,1940 וכלל לא תורגם לרומנית באותן שנים, כך שפגיס לא יכול היה להכיר אותו כילד . לעומת זאת, לעברית הוא תורגם ...  To the book