פרק חמישה־עשר: הסיפור בתצלומים

166 פרק חמישה-עשר המאוחרות ( או מעט אחרי צוהרי היום ) , עת כינסו את הנשים ובני ביתן בכפר לקראת הגירוש לפְרִידִיס . אין תמונות מההתאספות בחוף הים . אין לנו תמונות מהאירועים הקשים בכפר אחרי כיבושו . אין פירוש הדבר שתמונות כאלו לא צולמו, אלא שאם צולמו לא נעשה להן פומבי, ואם שיתפו אותן — היה זה סוד בין יודעי דבר . ייתכן שכל צלם וצלמת החליטו בינם לבינם לא לצלם מעשי זוועה, כשם שלא רצו לדבר על מעשים אלו בדיעבד . אולי . מהמחקר על צילום ומלחמה עולה שחיילים שצילמו, צילמו גם מעשי זוועה, אם כי שיתפו את הצילומים האלה באופן פרטני . יש סיבה לחשוב שמקרה טנטורה לא היה יוצא 5 על אף קיומם של כמה צלמים שם, דופן, אם כי אין לנו עדות לכך . בידינו רק חמישה צילומים מהשעות שלאחר הקרב . מכאן שאולי יש בנמצא יותר תמונות מאותו פרק זמן, אך אלו מוצנעות . צלמים הם לרוב אנשים ערים לסביבתם, וסביר להניח שהם ראו וידעו מה קורה, בחלקו לפחות . בן-משה סיפר לי על נויבורגר : "הוא היה הצלם שלנו, צילם בקרבות" . נויבורגר סיפר ליוסי ולי, שהסתובב בכפר לאחר הקרב, "שהיה כמו הוליווד" . האם באמת לא ראה כלום ? או שמא חזה בסרט אימה, שסכר ...  To the book